גופאני לקהילה

בקיץ ובחגים הזדמן לי לבלות בכל פעם תקופה של כשבוע בסיני, ונראה שמשהו בשהות הזו עם בני אדם וטבע, באופן שכמעט לגמרי מנותק מזמן, ומהקשרים חברתיים ופוליטיים (כשכולם לבושים בלונגי, ועסוקים בפשוט להיות, ההיצמדות לזהות כזו או אחרת מיטשטש) – משהו בחוויה הזו, הבהיר לי משהו על כוחה של שותפות גורל, ועל האפשרות לריפוי הטמונה בהימצאות הנוכחת במרחב משותף.

כלומר, זו לא רק הימצאות באותו המרחב, אלא גם הנוכחות הערה בתוך המרחב הזה – העובדה שכל אחת ואחד במרחב מביאים את מה שהם באותו הרגע, מבלי לתחום עצמם ל"כך ראוי להתנהג", אלא פשוט מבטאים ופועלים את מה שבתוכם מבקש ביטוי ומימוש.

שבתי עם התחושות האלו, ובמקביל באותם הימים הבנתי שהדבר שהכי חשוב לי להעניק בסטודיו הוא תחושת שייכות. שתי ההבנות הללו מצטרפות לכדי רעיון שכבר בעצם נוכח בגופאני מיומו הראשון והוא שהמרחב הוא שלנו, משותף – וככזה, לכל אחת ואחד יש בו מקום להביא בו את תחושותיה ובקשותיה. חשוב לי שכל באי ובאות גופאני יראו את גופאני כמרחב שהוא גם שלהן/ם, ויביאו אליו את נוכחותן/ם המאירה.

החל מנובמבר 2016 גופאני פותח מדי שבוע מכסות כניסה לשיעורים בעלות סימלית של 10 שקלים.

למידע נוסף על גופאני לקהילה, והרשמה לשיעורים בעלות סמלית לחצו כאן