אימהות ותינוקות בגופאני - עונה נוספת באה אל סיומה

"עונה" נוספת של אימהות ותינוקות בגופאני באה אל סיומה. השיעור המיוחד הזה, שכבר קורה 9 שנים, מתקיים ב"עונות", כך שנבנית בהדרגה קבוצה של אימהות לתינוקות בני אותו הגיל פחות או יותר וסביב אותו הזמן הן גם נפרדות מהקבוצה הזו, כשהתינוקות כבר גדולים מדי כדי להשתלב בנינוחות בתרגול שלהן או כשהן חוזרות לעבוד.

את העונה הנוכחית העברתי כשאני בעצמי תחת הטייטל של אם לאחר לידה (טייטל דרך אגב שתקף מעכשיו ועד בכלל כפי שציינה בפני אם וותיקה:). זה היה בעצם השיעור הראשון שחזרתי ללמד לאחר הלידה של הבן שלי. נסעתי איתו ברכבת כשהוא מעורסל במנשא, מהצפון הלא רחוק ועד לסטודיו אחת לשבוע, פגשתי אימהות טריות כמוני, שכבר בהריון תרגלנו יחד בסטודיו (בשיעור ההריון כמובן:), ועם חלקן עוד לפני ההריון.

אין כמו להבין דבר דרך הגוף ודרך החוויה שלנו. אני מלמדת נשים לאחר לידה כבר קרוב ל-13 שנה, אך רק כשילדתי גם אני הבנתי. הבנתי את המציאות הכל כך מובחנת של התקופה הזו, בעיקר אם זו לידה ראשונה. מציאות שבה אין יום ואין לילה, השעון היחיד שמתקתק הוא זה הפנימי ביולוגי של התינוק, כל שאר השעונים מסתנכרנים לפיו (לראשונה הבנתי כמה מאתגר להגיע לשיעור בשעה שבו הוא מתחיל). מציאות שבה המרחב הכי תומך הוא זה של עוד אימהות ותינוקות - מרחב שמאפשר את הפלואידיות הזו של הזמן, את המקוטעות של הדברים, של משפטים, של תנועות, את המעבר המהיר מדבר לדבר. מציאות שבה הקשב מפוזר למליון חתיכות וגם, הרבה פעמים, ואולי רוב הזמן, גם תחושת העצמי.

התאהבתי במרחב הזה מחדש, הפעם כאם. תמיד המרחב הזה ריגש אותי ועכשיו אני מוקירה אותו אף יותר, רואה את החסד הרב שבו, את האפשרות ללוות כך יחד את עצמנו ואת התינוקות שלנו, להיות במרחב מוגן ומאפשר.

זה גם השיעור הכי מצולם בסטודיו:) כי איך אפשר שלא לתעד את כל המתיקות והקסם האלה. אז הנה לקט מהעונה האחרונה הקסומה, תודה לאימהות המופלאות, לתינוקות המתוקות/ים ששבו את הלבבות כולם. בהצלחה בדרכים החדשות לשתיכן/ם ונמשיך להתראות על המזרן "בשיעור של הגדולים" כמו שהגדירה זאת יפה אחת האימהות החכמות.

עונה חדשה תצא לדרך לאחר החגים - ככל הנראה בימי רביעי ב-10:30.

מוזמנות באהבה