מחשבות לקראת התשע"ז

תרגול משותף אחרון לשנת התשע"ו הבוקר. חיכיתי לו כבר מאתמול (זה כבר פחות שכיח שאני מחכה לשיעורים אחרי כמעט 9 שנות הוראה..). חיכיתי להיות אתכן יחד בגוף, ויחד להרגיש את כל המלאות הזו של השנה האחרונה, לבטא בתנועה, בדיבור ובנשימה את המסע שהגוף והנפש עברו בשנה האחרונה. לתקשר את ההתקרבות שייחלתי לה בתחילת השנה, וזכתה לממשות מבורכת ומשמחת.

בקו התפר שבין תשע"ו ותשע"ז אני מברכת על האפשרות להתייחד לרגע עם הגוף, במרחב האישי והמשותף ולהודות לגוף על התמיכה, על התמודדויות מלאות למידה עם קושי וכאב, על כוחותיו המפתיעים ועל ההתייצבות הבלתי מעורערת לצד טובתי העליונה ביותר. זו הזמנה פתוחה לכל מי שרוצה לעשות כן.

אני מרגישה שהבנייה של האמון בגוף שלנו ובחוויות שלו, היא מפתח גדול לבריאות, ליציבות פנימית ולחופש.

לשנה של תנועה מתוך אמון והכרת היש שבנו (הכרה שרואה גם את החסר, אך לא פועלת מתוכו). תנועה, אשר בדיוק בשל טבעה הזה, תוכל לייצר השפעה מדויקת ומשמעותית.

תודה