מחשבות על תרגול גופני ותרגול גופאני

תרגול גופני ראוי שיהיה מעניין, יצירתי, מהנה..כזה שיכבד את הגוף החכם שלנו. אחת החוויות הלא פשוטות והמתסכלות שיכולות להתעורר בתרגול גופני (ויש לא מעט חוויות מורכבות שיכולות להתעורר במעמד הזה) היא של שיעמום. אני זוכרת היטב את התחושה הכמעט מעליבה הזאת מתרגולים גופניים שהתייחסו לגוף ככלי ריק, מכונה, שצריך להפעיל בדרכים רפטטיביות, משעממות, כדי להשיג תוצאות מסוימות - סטים אינסופיים של תנועות סתומות. הייתי יוצאת מתרגולים כאלה כעוסה ומתוסכלת. זה מה שאני צריכה לעשות כדי להתחזק? כמה עצוב…

כשמתרגל.ת חדש.ה מגיע.ה אלי ואומר.ת לי : "לא הצלחתי להתמיד בפעילות גופנית עד היום" או "זה אף פעם לא עניין אותי" - אני תוהה כמה מזה שלה.ו וכמה של התרבות הזו המנמיכה שלמרבה הצער ככ נפוצה. "את.ה צודק.ת", בא לי לומר לה.ו - אנחנו לא צריכות.ים להסכים שינמיכו אותנו. אנחנו ראויות.ים שיהיה לנו מעניין ומהנה! די עם אסכולת ה"צריך לסבול קצת (או הרבה) כדי להצליח (במשהו)". לא ולא. זה חייב להיות בעיני ווין ווין.

כשהתחלתי ללמד היה לי ברור שאני לא באה להעביר איזו משנה סדורה, תנועות ידועות מראש - לקחתי מכאן ומכאן, שילבתי, סובבתי, הפכתי, שיניתי, המצאתי וכך נוצר "התרגול הגופאני" :)

תרגול שבו אני משלבת ארגז כלים עשיר של תנועתיות מחזקת, משכללת, שלוקחת מפילאטיס, מיוגה ואפילו גם ממחול. תרגול שבא לחגוג את הגוף, את התבונה הגבוהה שלו, והיכולות המופלאות שלו, תרגול שלוקח בחשבון שבתוך הגוף מוחזקת הנפש, שזקוקה לעניין, לסקרנות, ללמידה ועוד.

הנה הצצה לחלקיק תרגול גופאני שביצעה ברוב חן, צילמה וערכה @michalaibinder הנהדרת.

מזמינה אתכןם להצטרף אלי באהבה